Page 29 - BARD קרן

‫‪ 40‬שנות פעילות קרן ‪24 BARD‬‬

‫חוקרים מובילים‬ ‫ניצול יעיל של מים בגידול כותנה‬
‫אבישלום מראני (האונ’ העברית בירושלים)‪.)USDA-ARS) Don Baker ,‬‬

‫רקע‬
‫ניצול יעיל של מים להשקיה הוא מרכיב חשוב ביצירת רווחים לחקלאים העוסקים בגידול‬
‫כותנה; באזורים שלא נתברכו בכמויות מים רבות‪ ,‬ניצול יעיל של המים להשקיה הוא כורח‬
‫המציאות‪ .‬בזמן עקת יובש‪ ,‬תזמון מדויק של יישום ההשקיה הוא אחת מהחלטות הניהול‬
‫החשובות ביותר‪ ,‬משום שהוא משפיע הן על כמות הכותן והן על איכותו‪ .‬תפוקת הכותנה‬
‫המושקית בדרך כלל גדולה פי שניים עד ארבעה מכותנה שגדלה ללא השקיה‪ ,‬ולסוג‬

‫מערכת ההשקיה השפעה קריטית‪.‬‬

‫מטרות המחקר‬
‫להעריך את ההשפעות הכמותיות של מחסור במים על קצב תהליך הפוטוסינתזה בצמחי‬
‫כותנה‪ ,‬ולשלב את המידע במודל הדמיה דינמי שיסייע לנהל השקיית גידולי כותנה באשר‬

‫הם‪.‬‬

‫המחקר ותוצאותיו‬
‫תחילה פותחה בארצות הברית גרסה ראשונה של מודל החיזוי ‪ ,GOSSYM‬המדמה את‬
‫התהליכים הביולוגיים וההתפתחותיים הבסיסיים הכרוכים בגידול כותנה ובתנובתה במגוון‬
‫רחב של קרקעות ותנאי אקלים‪ .‬חסרונו הבולט של המודל בגרסה זו היה כי מקדמי קצב‬
‫רבים הושגו בתנאים מבוקרים (בחממה)‪ ,‬אולם היה צורך לאמתם בתנאי שדה קיצוניים‪,‬‬

‫בעיקר בתנאים שבהם אפשר לשלוט בכמות המים שהצמח מקבל בהשקיה‪.‬‬
‫המחקר הוביל לפיתוח מודל ‪ – GOSSYM–COMAX‬מודל לחיזוי וסימולציה של צמיחת‬
‫הכותנה כתלות בתנאי הגידול‪ .‬מאז פיתוחו וכניסתו לשוק בשנות התשעים נמצא המודל‬
‫בשימוש של מאות מגדלי כותנה בכל רחבי העולם; המודל סייע לחקלאים לקבל החלטות‬
‫לגבי ניצול יעיל של משאבי הקרקע והמים‪ ,‬למקסם את רווחיהם ולצמצם את הסיכונים‬
‫שהם חשופים להם‪ .‬מודל זה שימש תשתית לכינון מערכות לאופטימיזציה של גידולי כותנה‬

‫המשמשים כיום חוקרים‪ ,‬חקלאים ומקבלי החלטות רגולטוריות בתחום החקלאות‪.‬‬

‫מימון קרן ‪BARD‬‬
‫‪ 0.18‬מיליון דולר שהוענקו בסבב מימון אחד‪ ,‬בשנים ‪.1983–1980‬‬

‫שווי הערך המיוחס להשקעת הקרן (‪ 813 :)NPV‬מיליון דולר‪.‬‬

‫לדו”ח המלא‪http://www.bard-isus.com/bard40/docs/case18.pdf :‬‬